שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם חִזְקִיָּה רַבָּנִן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִשֵּׁם שְׁנַיִם שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה אַחַת. רַב שָׁאַל לְרִבִּי. נָתַן לוֹ אֶחָד חֲבִילָה עַל כְּתֵיפוֹ וְשָׁכַח וְהוֹצִיאָהּ. בְּמַחְזוֹרָא תִּנְייָנָא. אָמַר לֵיהּ. חַייָב. שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לְאוֹתָהּ. סָבַר רִבִּי. כֵּיוָן שֶׁעָקַר אֶת רַגְלָיו כְּמוֹ שֶׁעָקַר אֶת הַחֵפֶץ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי. הָיָה עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְזָרַק וְקִידֵּם וּקְלָטָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד מָהוּ. וְלֹא רִבִּי הוּא. דְּרִבִּי עֲבַד אֲוֵיר מְחִיצוֹת כְּמַמָּשָׁן. לֹא צוֹרְכָא דְלֹא הָיָה עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְזָרַק וְקִידֵּם וּקְלָטָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים מָהוּ. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. רִבִּי פּוֹטֵר עַד שָׁעָה שֶׁתָּנוּחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
אשכח תני. בברייתא בהדיא דרבי פוטר בזה עד שתניח מאליה בר''ה דהנחה כזו מחמת שקידם וקילט לתוך ידו לאו הנחה בר''ה היא:
לא צורכה דלא וכו'. כלומר ולא צריכה להבעיא אלא בכה''ג שאם היה עומד ברה''י וזרק ורץ לר''ה וקידם וקילטה שם מהו מי אמרי' דהנחה זו כמו הנחה בר''ה וחייב:
ולא רבי הוא. ומתמה הש''ס על השואל וכי לא אליבא דרבי אתה שואל והא רבי עביד אויר מחיצות כממשן כדאמרינן לעיל גבי היה עומד בר''ה וקלט גשמים מאויר מחיצות והכא נמי מכיון שזה קלט החפץ מאויר מחיצה של רה''י הרי זה כהנחה ברה''י ממש:
על דעתיה דרבי. ובעי הש''ס אליבא דרבי דס''ל לענין עקירה אמרי' עקירת גופו כעקירת חפץ הוא אם לענין הנחה נמי נימא הכי וכגון שהיה עומד בר''ה וזרק נגד הרה''י וקידם היא וקלט לרה''י כלומר שקלט את החפץ מהכותל שהוא לרה''י שיונח שם מהו אם מחשבינן להא כהנחה ברה''י:
סבר רבי כיון שעקר את רגלו כמו שעקר את החפץ. דעקירת גופו מרה''י כעקירת חפץ ממקומו דמי אבל ידו דמתני' בתר גופא גריר והוי כהאי רשות שהוא עומד בתוכו:
שאינו דומה לאותה. ששנינו שאם נתן הבע''ה לתוך ידו של העני הפשוטה לפנים והוציא שניהן פטורין וכדמפרש הש''ס לטעמיה:
במחזרה תניינא. במהדורא בתרא של רבי השיב וא''ל שהוא חייב:
נתן לו אחר חבילה. של איזה משאוי על כתיפו והוא ברה''י ושכח והוציאה דאיהו לא עביד עקירת החפץ אלא עקירת הגוף מהו:
שניהם פטורין. קתני במתני' בבבות דהסיפא ומפרש ר' יעקב בשם ר' יוחנן משום דזה כשנים שעשו מלאכה אחת וכדפרישית במתני':
רִבִּי יוּסֵי בָעֵי. אִילּוּ מִגְדָּל הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת גָּבוֹהַּ כַּמָּה. שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכוֹ לַבַּיִת וּמִן הַבַּיִת לְתוֹכוֹ. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהָיָה מְרַבֵּעַ לָהֶן אֶת הָרוּחוֹת אֲנָן קַייָמִין. נִיחָא כְמָאן דְּאָמַר. בָּאַמַּת שִׁשָּׁה. 5a בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בָּאַמַּת חֲמִשָּׁה. וָאָרוֹן לָאו שִׁבְעָה טְפָחִים וּמֶחֱצָה הוּא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. חַד יְלִיף לָהּ מִן אָרוֹן. וְחוֹרָנָה יְלִיף לָהּ מִן הָעֲגָלוֹת. וְלָא יָֽדְעִין מָאן יְלִיף לָהּ מִן אָרוֹן וּמָאן יְלִיף לָהּ מִן עֲגָלוֹת. מִסְתַּבְּרָה דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי יְלִיפִין לָהּ מִן אָרוֹן. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרִין. וְכַפּוֹרֶת טֶפַח. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק יְלִיף לָהּ מִן הָעֲגָלוֹת. רִבִּי זְעִירָא בָעֵי. מְנַיִין לָעֲגָלוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וַאֲפִילוּ תֹאמַר גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. וְלֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי נְחֶמְיָה. צָב כְּמִין קַמָרֳסְטָא הָיוּ. אִילּוּ חוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה. שֶׁמָּא אֵינוֹ אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מוֹשִׁיטִין אֶת הַקְּרָשִׁים מִזּוֹ לָזוֹ תְּרוּטוֹת הָיוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
תרוטות. מלשון המשנה דפ''ב דמדות ולא היו תרוטות אלא מוקפות:
ר' יוסי בעי. על הא דיליף מהארון וכפרת דמעתה אלו מגדל שהיה עומד בתוך הבית וגבוה כמה שמא תאמר שאינו מותר להשתמש מתוכו לבית ומהבית לתוכו דרשות בפ''ע הוא בתמיה דהא מכיון דילפית מהארון שהיה במשכן א''כ וכי נימא נמי במגדל העומד בתוך הבית כן:
אלא בשעה שהיה מרבע להן את הרוחות אנן קיימין. כלומר אלא דבלאו הכי אין לנו ללמוד מהכתוב הזה על פני הכפרת כלום דלאו ללמדינו מדת קומת הכפרת בא אלא משום דכתיב ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים ולהורות בענין הזאות מרבוע הרוחות הוא בא שמזה אחת למעלה וזהו על פני הכפרת קדמה ושבע למטה וכדמפרש במתני' בפ''ה דיומא כמצליף ובענין זה אנן מפרשין להכתוב הזה ולא מצינו ללמוד משם מדת קומת הכפרת:
ניחא. השתא מהדר לעיל דאף למאי דיליף מארון וכפרת הניחא למ''ד בפי''ז דכלים דכל אמות שהיו במקדש באמת בת ששה טפחים הן ברם כמ''ד באמת בת חמשה הן א''כ לדידיה וארון לאו שבעה טפחים ומחצה הוא דאמה וחצי קומתו כתיב ולא מצית למילף גבוה עשרה מהארון וכפרת:
חד יליף לה מן ארון. דס''ל כמ''ד באמת בת ששה ואידך דס''ל כמ''ד בת חמשה יליף מן עגלות שהיו במשכן ולקמן בעי מנין שהן גבוהות עשרה:
ולא ידעין. אנחנו מאן יליף לה מן ארון וכו' אלא דמסתברא דבית ר' ינאי הן דילפין לה מן ארון דבית ר' ינאי מתרצין לעיל דעם הכפרת טפח היא חשבון העשרה דילפינן מהארון:
ר' זעירא בעי. על הילפותא מהעגלות דמנין שהיו גבוהות עשרה הא אינו מפורש לנו מן הכתוב:
אמר ר' יוסי ואפילו תאמר שהן גבוהות עשרה. דהכי גמירי לה מ''מ קשיא היכי ילפינן מינייהו דגבוה עשרה ורחב ארבעה רשות בפני עצמו מיקרי דהא ולא כן תני ר' נחמי' עגלות צב כתיב מלמד שהיו מכוסין כד''א בצבים ובפרדים וכמין קמרסטא היו ולשון המשנה בפט''ז דכלים הוא כסוי קמטרא טהור והוא כעין תיבה העשויה לשמירת הבגדים והא אנן ממה דהוה במשכן הוא דילפינן וא''כ בעגלות כאלו דרך פתחיהן היו משתמשין בהן ולא מצית למילף מינייהו אלא דין החור בכותל שהוא סמוך לר''ה כדמסיק ואזיל להקושיא:
אילו חור בר''ה וכו' שמא אינו אסור להשתמש מתוכו לר''ה ומר''ה לתוכו. כלומר דודאי אסור הוא דבחור כה''ג שהוא בכותל הסמוך לר''ה כ''ע מודים שאסור להשתמש מתוכו לר''ה וכגון זה הוא דמצינו למילף מהעגלות שהיו משתמשין מפתחן והן גבוהות עשרה ורחבן ד' והוי כעין חור בר''ה כמו כן אבל אכתי היאך ילפינן משם לדבר העומד בר''ה גבוה עשרה ורחב ארבעה שאסור להשתמש מעל גביו לר''ה ומר''ה לעל גביו דהא כעין זה לא היו משתמשין בהן ולא הוה במשכן:
אלא וכו'. כלו' אלא אימא הכי שבשעה שהיו מושיטין את הקרשים מזו לזו לסדר עליהן תרוטות היו פתוחות למעלה לפי ארכן ורחבן כדי שיכולין לסדרן יפה והשתא אם היו גבוהות עשרה שפיר הוא דילפינן מהעגלות לדבר גבוה עשרה ורחב ד' בר''ה שאסור להשתמש מעל גבו לר''ה ומר''ה לעל גבו דהכי הוה במשכן:
אָמַר רִבִּי אָבוּן. רִבִּי וּבֶן עַזַּאי וְרִבִּי עֲקִיבָה שְׁלָשְׁתָּן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. רִבִּי עֲבַד אֲוֵיר מְחִיצוֹת כְּמַמָּשָׁן. בֶּן עַזַּאי עֲבַד אֲוֵיר כַּרְמְלִית כְּמַמָּשָׁהּ. רִבִּי עֲקִיבָה עֲבַד אֲוֵיר רְשׁוּת הָרַבִּים כְּמַמָּשָׁהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ר''ע עביד אויר ר''ה כממשה. כהאי דתנינן בריש הזורק מרה''י לרה''י ור''ה באמצע ר''ע מחייב וחכמים פוטרין:
בן עזאי וכו'. כדלעיל להאי מ''ד דבזורק דרך כרמלית פליגי בן עזאי ורבנן:
רבי וכו'. הא דאמרן:
שלשתן אמרו דבר אחד. לענין דאויר הרשות כרשות עצמה דמי:
רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב חִינְנָא בְשֵׁם רַב חֲנִינָה. סִימְטִיּוֹת שֶׁבֵּין הְעֲמוּדִים נִידוֹנִין כְּכַרְמְלִית. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִייָה בַּר יְהוּדָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. פִּירְחֵי הָעֲמוּדִים נִידּוֹנִין כְכַרְמְלִית. לָכֵן צְרִיכָה בִּגְבוֹהִין שְׁלֹשָׁה. חִייָה בְרֵיהּ דְּרַב. כָּל הַמְעַכֵּב דְּרִסָה בִּרְשׁוֹת הָרַבִּים נִידוֹנִין כְּכַרְמְלִית. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. אֲפִילוּ קוֹצִין אֲפִילוּ זְכוּכִית. לָכֵן צְרִיכָה בְּשֶׁאֵינָן גְּבוֹהִין שְׁלֹשָׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
לכן צריכה. להכי היא דאיצטריך לאשמועינן להוא שאפי' אינן גבוהין שלשה לאו כארעא חשיבי הואיל ואין נוח לדרוס עליהן דאי בגבוהין שלשה מאי למימרא:
אפי' קוצין אפי' זכוכית. שאפשר לדרוס עליהן בסנדלין שעל רגלו אפ''ה מעכבין את הדריסה להדיא הן:
כל המעכב דריסה בר''ה. כל מקום שהוא מעכב את דריסת הרגל בר''ה אין נידונין אלא ככרמלית מפני שאין נוח להילוך לא הויא כר''ה:
לכן צריכה בגבוה שלשה. לא צריכה אא''כ הם גבוהין שלשה דכל פחות מג' כארעא סמיכתא היא:
פירחי העמודים. שעשוין בלמטה שבהן כעין פרחים לנוי:
סימטיות. כמו סימטא השנויה במקומות הרבה והיא שביל שבין העמודים שהם ברחבה ותולין התגרים בהם להפרקמטיא שלהם נידון ככרמלית:
אָמַר רַב יוֹסֵף. אַף אֲנָן תַּנִּינָן כּוּלְּהֹן. יָם. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַזּוֹרֵק בַּיָּם אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר. לֹא סוֹף דָּבָר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּיָּם. אֶלָּא אֲפִילוּ זוֹרֵק בְּכָל הַיָּם פָּטוּר. שֶׁכָּל הַיָּם נִקְרָא כַרְמְלִית. בִּקְעָה. דְּתַנִּינָן. הַבִּקְעָה בִּימוֹת הַחַמָּה רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטּוּמְאָה. וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים רְשׁוּת (הַיָּחִיד) [הָרַבִּים] לְכָאן וּלְכָאן: אִם אוֹמֵר אַתְּ. רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָאן וּלְכָאן. לֹא תְהֵא טְעוּנָה הַקָּפַת כְּלֵי בְהֵמָה. וְתַנִּינָן. הִקִּיפוּהָ בִּכְלֵי בְהֵמָה מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. אִסְטְווָא. דְּתַנִּינָן. וְכֵן גְּשָׁרִין הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. אַסְקוּפָּה. דְּתַנִּינָן. הַמּוֹצִיא אוֹכְלִין וּנְתָנָן עַל הָאַסְקוּפָּה. בֵּין שֶׁחָזַר וְהוֹצִיאָן בֵּין שֶׁהוֹצִיאָן אַחֵר. פָּטוּר. שֶׁלֹּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אֶחָת. הָא אִם עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אֶחָת חַייָב. בֶּן עַזַּאי אוּמֵר. אֲפִילוּ אִם עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אֶחָת פָּטוּר. כַּרְמְלִית. תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. כַּרְמֶל. רַךְ מָלֵא. אֵינוֹ לֹא לַח וְלֹא יָבֵשׁ אָלָּא בֵינוֹנִי. וְהָכָא אֵינָהּ לֹא רְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא רְשׁוּת הַיָּחִיד אֶלָּא כַרְמְלִית. אֵי זוֹ הִיא כַרְמְלִית. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּגוֹן חָנוּתֵיהּ דְּבַר יוּסְטִינֵי. חָצֵר שֶׁלְּרַבִּים וּמְבוּאוֹת שֶׁאֵינָן מְפוּלָשִׁין אִם עִירְבוּ מוּתָּרִין. וְאִם לֹא עִירְבוּ אֲסוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
חצר של רבים וכו'. סיפא דהתוספתא דלעיל הוא:
כגון חנותיה דבר יוסטיני. שם אדם אחד ורגל רבים מצויים שם לפיכך אינה רה''י כשאר חנות ור''ה נמי לא הוי דאינו עשוי להילוך רבים ממש:
כרמלית. מה זה השם תני ר' חייא על שם כרמל דמפרשינן רך ומלא לא לח ולא יבש אלא בינוני וה''נ לא רה''י ולא ר''ה אלא בינוני וזהו כרמלית:
אסקופה וכו'. כדפרישית לעיל:
אסטווה דתנינן. בסוף פ' כל גגות וכן גשרים מפולשין וכו' וחכמים אוסרין דדין איצטבא להן והוו כרמלית והיינו דקתני וחכמים אוסרין אבל לא מחייבין:
ובימות הגשמים ר''ה לכאן ולכאן. כלו' דהש''ס גריס הכי בהאי מתני' וכדמסיק ואזיל שאם אתה אומר כהאי גי' דגריס במתני' רה''י לכאן ולכאן קשיא דמעתה לא תהא טעונה הקפת כלי בהמה לא בימות החמה ולא בימות הגשמים ואנן תנינן בפ''ק דעירובין שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה בכלי בהמה מטלטלין בתוכה אבל להאי גי' דגריס ר''ה לכאן ולכאן מוקמינן להאי מתני' דעירובין בימות הגשמים ומ''מ לאו ר''ה גמורה היא אלא כרמלית. והא דקרי לה ר''ה לפי שאינה רה''י:
ור''ה לטומאה. דהא מיהת לאו מקום סתירה הוא שיש בני אדם נכנסין לתוכה וספק טומאה בר''ה טהור דמסוטה גמרי' לה שאינה אלא במקום סתירה:
בקעה. דתנינן בפ''ו דטהרות הבקעה בימות החמה שאין בה זריעה רה''י לשבת דלאו הילוך לרבים הוא דאין רגילין להסתלק מן הדרך ולילך בהשדה:
דתנינן תמן. בפ' הזורק וכו' ולא סוף דבר ד' אמות בים אלא אפי' זרק כמה וכמה בכל הים פטור וכו' אלא אמידי דתנינן הזורק ד' אמות בר''ה חייב תני הכי לפטורא בכרמלית:
אף אנן תנינן. במתני' לכולהן דקחשיב בברייתא:
אַרְבַּע רְשׁוּיוֹת לַשַּׁבָּת. רְשׁוּת הַיָּחִיד רְשׁוּת הָרַבִּים וְכַרְמְלִית וּמְבוּאוֹת שֶׁאֵינָן מְפוּלָשִׁין. וְאֵי זֶהוּ רְשׁוּת הַיָּחִיד. חָרִיץ שֶׁהוּא עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה. וְגָדֵר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה. זוֹ הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה. וְאֵי זֶהוּ רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה. אִסְטְרַטְייָא וּפַלַטֵּיָא וּמִדְבָּר וּמְבוּאוֹת הַמְפוּלָשִׁין. אֵין מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא מַכְנִיסִין מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְאִם הוֹצִיא אוֹ הִכְנִיס שׁוֹגֵג חַייָב חַטָּאת. מֵזִיד 5b חַייָב כָּרֵת וְנִסְקָל. אֶחָד הַמּוֹצִיא וְאֶחָד הַמַּכְנִיס אֶחָד הַמּוֹשִׁיט וְאֶחָד הַזּוֹרֵק. יָם וּבִקְעָה וְאִיסְטְווָא וְאַסְקוּפָּה וְכַרְמְלִית אֵינָן לֹא רְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְאֵין נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בָּהֶן וְאִם נָשָׂא וְנָתַן בָּהֶן פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
ומבואות שאינן מפולשין. והתם גריס חצר של רבים ומבואות שאינן מפולשין עירבו מותרין לא עירבו אסורין. ולאו מחשבון רשויות הן דהא בין כך ובין כך רה''י הן ולחשבון רשות הד' גריס שם בסיפא אדם עומד על האסקופה נותן לבע''ה ובע''ה נותן לו וזהו מקום פטור כגון דלית בה ד' על ד' דסתם אסקופה רחבה ד' ואינה גבוה עשרה והאי כרמלית היא כדקחשיב לקמן:
ארבע רשויות לשבת. תוספתא היא בריש מכלתין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source